תקופת ההמתנה

טכנית, אם כן, התהליך פשוט, ניגשים אל סניף הדואר הקרוב ושולחים את כתבי היד אחר כבוד להוצאות הספרים. אבל נפשית, עליכם להכיר בעובדה שאתם עלולים לעמוד בפני תקופה לא קלה מרגע שיצאתם מסניף הדואר. בשבועות ובחודשים הבאים לאחר שליחת כתב היד להוצאות הספרים תמצאו את עצמכם מתנהלים בחוסר ודאות מוחלט, באי שקט מרגיז, נתונים למצבי רוח משתנים, נעים בין תקווה ואופוריה להתקפי דכדוך, אכזבה ומפחי נפש.

 

מי שלא חווה מעולם את החוויה המטלטלת הזו הם סופרים מוכרים או ידוענים אשר כתבו את ספרם בהזמנת ההוצאה ובידיעה מראש שספרם ייצא לאור. כן תתפלאו, ישנם כאלה ברי מזל. אני מכיר מו"ל ידוע שפונה לידוענים, אנשי ציבור מוכרים ומומחים בתחומם, ומציע להם לכתוב ספר פרי עיטם גם אם מעולם לא התעניינו בכתיבה, כעסקה כלכלית לכל דבר ועניין. זוהי תופעה שכיחה ומקובלת בהוצאות רבות. סופרים נוספים שלא חוו את תקופת ההמתנה המייסרת הם כל אותם סופרים ברי מזל שכתב ידם התקבל לפרסום בהוצאת הספרים הראשונה אליה הם פנו. אלה מעטים ביותר. כשהתרחש הנס הזה בחיי וכתב ידי התקבל בהוצאה הגדולה הראשונה אליה שלחתי אותו (הוצאת "ידיעות אחרונות") לא הבנתי כלל את פשר ההתפעמות סביבי. גם כשבישר לי המו"ל הוותיק שמדובר בהחלטה נדירה שהתקבלה בהוצאתו התקשיתי להבין את משמעות הדברים.

 

אם אתם סופרים צעירים ואלמוניים אף אחד לא יגאל אתכם מתקופת ההמתנה המתישה למכתבי התשובה מהוצאות הספרים. תזדקקו להרבה אורך רוח, סבלנות וחוסן נפשי. כל מכתב דחייה עלול לגרור אחריו תחושות קשות של תסכול, חוסר ביטחון, פגיעה בדימוי העצמי, וימים ארוכים של התאוששות איטית. סופרים רבים ניגשים בשלב זה לכתב היד ובוחנים אותו בגישה מחמירה. תחת השפעת מכתבי הדחייה הם מחמירים מדי ביחסם לכתב היד ועלולים להגיע למסקנות נמהרות מדי של וויתור, או הסתערות על כתב היד בהתקף שיכתוב ועריכה שלא לצורך.

 

זוהי טעות חמורה. ראשית, מכתבי הדחייה אינם מעידים בהכרח על איכות כתב היד. סיפורים על כתבי יד שנדחו שוב ושוב והפכו לרבי מכר אינם מיתוס בלבד. רק לפני חודש בלבד זכה הסופר הג'מייקני, מרלון ג'יימס, בפרס "בוקר" הבריטי היוקרתי לאחר שכתב ידו נדחה על ידי לא פחות משמונים הוצאות ספרים שונות! ולאחר שכבר השמיד את כתב היד ופרש מכתיבה. שנית, יתכן כי אחרונת ההוצאות שטרם סיימה את הליך הלקטורה והתעכבה עם תשובתה תשיב בחיוב וכל עבודתכם על הטקסט תהייה לבטלה.

 

עליכם להתאזר סבלנות ולהניח את כתב היד הרחק מהישג ידכם עד לקבלת תשובה סופית מאחרונת ההוצאות. במערכות ההוצאות למושג הזמן משמעות שונה. הן לרוב עמוסות בעבודה. עשרות כתבי יד בחודש נערמים על דלפק הקבלה בהוצאה. הבחינה מדוקדקת. תקציב ההוצאה מאפשר הוצאת מספר מועט, אם כלל, של כתבי יד שנשלחו בדואר על ידי מחברים אלמוניים. לרוב תהייה תוכנית ההוצאה מלאה, לכן הבחינה תהייה ממושכת.

 

הליך קבלת ההחלטה בהוצאה

כתב יד אשר מגיע להוצאת הספרים נרשם במחשב ועובר סינון ראשוני ומיון על פי הז'אנר בו הוא כתוב. משם הוא מועבר ללקטור חיצוני המתמחה בז'אנר זה. הלקטור הוא איש ספר וקורא מיומן הנדרש למסור להוצאה חוות דעת המקצועית על כתב היד ולהחליט בסופו של דבר אם הוא ראוי לצאת לאור בהוצאה או לא. חוות דעתו השלילית של לקטור בודד מספיקה אומנם לחרוץ את גורלו של כתב היד בהוצאה, אבל אם הלקטור מצא את הספר ראוי לצאת לאור עדיין לא תגיעה הבשורה המשמחת לאוזניכם, אלא שכתב היד יעבור לקריאת לקטור נוסף.

 

לרוב, יהיה זה לקטור בכיר יותר. במידה ואף הוא הגיע לאותה מסקנה אמיצה ומשמחת שכתב היד ראוי לצאת לאור, יעבור כתב היד לבחינת עורכי המערכת. הם יקראו אותו בכובד ראש. את ההחלטה הסופית יקבל העורך הראשי של ההוצאה. זהו בעל התפקיד העמוס ביותר בהוצאה. בהוצאות המסחריות הגדולות הוא אינו בהכרח קורא את כתב היד כולו אלא מעלעל בו ונסמך על חוות דעתם של חבריו העורכים בהוצאה.

 

ההחלטה מערבת שיקולים נוספים מעבר לאיכותו הספרותית של כתב היד, ביניהם: מעמדו של הסופר, ספריו הקודמים ועוד. משקל רב מיוחס לשיקולים עסקיים גרידא, כגון הפוטנציאל העסקי והכלכלי הגלום בספר, סיכוייו להניב רווחים כלכליים להוצאה או לכל הפחות שמכירותיו יכסו את עלות ההפקה. אלה שיקולים מכריעים. נוכחתי בכך היטב בזמן שחיפשתי הוצאה לאור לספרי השני. באחת ההוצאות הגדולות והחשובות הוא עבר את מסלול הלקטורה המלא בהצלחה רבה.

 

טלפון משמח שקבלתי מהעורך הראשי אף בישר לי על קבלתו והוצאתו לאור בהוצאה ומזכירתו הבטיחה לתאם בהקדם פגישת היכרות. אך לאחר שהתמהמה הפגישה המיוחלת כפי שנקבעה ולאחר שחשתי בקולה של המזכירה הנחמדה צליל מחשיד של חוסר נעימות כלפי דרשתי מהעורך הבהרה. להפתעתי הרבה התברר שהעורך היה נמהר מידי בהודעתו אלי בעוד שהמו"ל לא מצא הצדקה כלכלית לפרסומו. מפח הנפש היה גדול.

 

התקבלה החלטה – מזל טוב, הספר התקבל!

את הכבוד הראוי לבשר לסופר את הבשורה המשמחת יעניקו בהוצאה למו"ל בכבודו ובעצמו. זוהי שיחת טלפון בלתי נשכחת, כזו השמורה באותו תא זיכרון עם שיחות הטלפון מאריאלה ממפעל הפיס ומהאישה הצווחת בדרכה לחדר הלידה, אלא שבמקרה זה צווחת האושר משוגרת מפיך. לאחר שתחוו מספר ימים של התרגשות בלתי נשלטת, במהלכם תפיצו את הבשורה על קבלת כתב היד בקרב כל החברים ובני המשפחה על פני הגלובוס, תגיעה שיחת הטלפון מהעורך הראשי של ההוצאה אשר ייקבע עמכם פגישת היכרות, או ליתר דיוק פגישת עבודה ראשונה. זה הרגע לנחות על הקרקע ולהבין שהעבודה המפרכת הנדרשת על כתב היד רק החלה.

 

יתכן כי תהייה זו הפעם הראשונה וגם האחרונה שבה תפגשו את העורך הראשי. מרגע שיוצמד עורך ספרותי לספרכם תעבדו בעיקר מולו. מלבדו, תעמדו בקשר בהוצאה בעיקר עם מזכירת המערכת ופקידת הקבלה, אשר יתאמו ויילוו אתכם בכל שלבי הפקת הספר מול אנשי המקצוע הרלוונטיים. כן, לא שכחתי מעניין החוזה. הוא יוגש לכם בשלב הזה לחתימה. אל תהססו. תחתמו. מרבית החוזים זהים בתוכנם, וממילא יכולת המיקוח שלכם מול ההוצאה מוגבלת. אם תתעקשו תגלו שהגמישות המשפטית שתגלה עורכת הדין המנומסת מהמחלקה המשפטית של ההוצאה תהייה בסעיף השולי המסדיר את כמות העותקים שתואיל ההוצאה להעביר בחינם למחבר. בהצלחה חברים.

 

תשובה שלילית. מביטים קדימה בזהירות.

זה הזמן לבחון את ההוצאות הקטנות. זהו שלב ההתפקחות וניפוץ המיתוסים. בעיני רבים נתפס עולם הספרים כאכסניה תרבותית מכובדת המאכלסת אנשי ספר הגונים וישרים שהמילה הכתובה היא נר לרגליהם. מי שכתב ידו התקבל בהוצאה ראויה, גדולה או קטנה, יפגוש את כל אלה. אנשי המקצוע הטובים והמנוסים ביותר יטפלו בכתב ידו במקצועיות, בסבלנות רבה, באדיבות, בהקפדה, ביושרה, ולא פחות חשוב מכך - בחינם. ההתפקחות מגיעה במפגש עם חלק מהוצאות פרטיות המציעות להוציא לאור את ספרכם תמורת תשלום מופקע.

 

אם התעוררתם זה עתה מחלום ההוצאה הגדולה ובידכם כמה מכתבי דחייה מנחמים, זה הזמן לקבל את פניכם בדאגה לחצר האחורית המוזנחת של שוק הספרים. במקום הזה אתם עלולים לפגוש בין השאר אנשי מקצוע חובבנים, מו"לים חמדניים ומתווכים שרלטניים. תמורת הפקת ספרכם תידרשו בהוצאות רבות לשלם סכומי עתק ולסיים בתחושת ניצול. זכור לי סיפורו של חבר קרוב על מפגש כזה שהזדמן לו עם מו"ל של הוצאת ספרים קטנה, אשר הילל ושיבח את כתב ידו ואת כישרונו הספרותי עד שנאלץ אותו מו"ל ערמומי לחפש את כתב היד כדי להעריך את היקף ההשקעה הכספית הדרושה עליו ומצא אותו לנגד עיניו, למבוכתו הרבה של הסופר, כשכתב היד עדיין אטום במעטפה מבויילת כפי שנשלח בדואר מבלי שנקרא כלל. כמובן שמדובר במקרה קיצוני של חוסר יושרה. ציינתי אותו כדי להתריע בפניכם מפני אנשי מקצוע מסוגו הפועלים בשוק הספרים, אך מרבית אנשי המקצוע ישרים והגונים.  

 

קבלת החלטה

אם כן, בסיום תהליך הלקטורה תעמדו בפני שלוש אפשרויות. הראשונה, להמשיך ולהתעקש להוציא לאור את כתב ידכם בהוצאה גדולה בלבד. גם אם הוא נדחה, נסו לכל הפחות סבב נוסף של לקטורה. עשו זאת כמובן רק לאחר שתערכו אותו שוב בהתאם להערות הלקטורה עד שתחושו שבידכם כתב יד מהודק, מלוטש וערוך טוב יותר מזה שנשלח בסבב הלקטורה הראשון. אפשרות זו תדרוש מכם איפוק רב, סבלנות, עבודת עריכה נוספת וטלטלה נפשית מובטחת. אך היא שווה את הסיכוי ולו הקטן ביותר שכתב ידכם יצלח את הלקטורה הקפדנית. אגב, קשרים טובים עשויים להקל על סיכויי קבלתו.

 

האפשרות השנייה היא לפנות להוצאות קטנות יותר ולעניין אותן בהוצאת כתב היד לאור. עבור רבים צעד זה יתברר כהליך מזורז לשיקום האגו הפגוע. תופתעו לגלות עד כמה מעריכים את כישרונכם ומוקירים את איכויותיו של כתב היד. הסיבה לחנופה עלולה להתברר לכם כבר בשיחת ההיכרות הראשונה עם בעל ההוצאה, ברגע שיגיש לכם את הצעת המחיר המופקעת עבור הפקת הספר. ישנן הוצאות הגונות ואיכותיות שיציעו את השתתפות המחבר בעלות ההפקה. אם מצאתם כזו הוצאה אל תהססו, ההשקעה משתלמת. ישנן הוצאות כאלה, הן לא רבות, אך הן קיימות. מעבר לשיקול הכלכלי, העצה החשובה ביותר שאפשר להשיא לכם בשלב זה בו הבלבול רב ואתם מגששים את דרככם באפלה בין ההוצאות הקטנות (ויש הרבה), היא לבדוק היטב את יכולת ההפצה של ההוצאה בה תרצו להוציא את ספרכם. זהו המפתח לבחירתכם. התעכבו על קריטריון זה והחליטו על פיו. אם אין להוצאה יכולת הפצה, כלומר אם לא מצאתם את ספריהן בחנויות וברשתות הספרים, מוטב כי תדירו את רגליכם ממנה. אומנם חנויות הספרים אינן משופעות בספרים אשר יצאו לאור בהוצאות קטנות אבל בהחלט ישנן הוצאות קטנות ואיכותיות שיש להן דריסת רגל בחניות אלו.    

 

אפשרות שלישית היא להוציא לאור את ספרכם בהוצאה עצמית. אם צברתם ניסיון בתחום, ואם מצבכם הכלכלי מאפשר לכם לצאת להרפתקה הזו, אל תהססו - פנו לדרך של הוצאה עצמית והפיקו את ספרכם בכוחות עצמכם. זו אינה משימה מסובכת. היא תדרוש מכם פתיחות מחשבתית, למידה ונטילת יוזמה, אך תספק לכם את החוויה הספרותית במלואה.